Don Juan

Copyright© 2019 - 2020 Vasily Poutcheglazov



מותו של דון ז'וּאַן

מאת: וסילי פּוצ'גלזוב

(דון ז'ואן יושב לבדו בכורסה על יד האח.)

דון ז'ואן:
וּבכֵן, עוֹד יוֹם עָבַר. עוֹד יוֹם אֶחָד
מֵהַיָמִים הָאֵלֶה שֶכּמוֹתוֹ –
חַדגוֹנִיִים רֵיקִים חַסרֵי-תַכלִית.
כּמוֹ גַרגִירֵי הַחוֹל בַּשפוֹפָרוֹת
שֶל שְעוֹן חוֹל בְּתָא נָזִיר מַסתִיר
בִּפנִים אֶת מְעַבֶּדֶת הָאַלכִּימיָה,
דָלפוּ כְּאִילוּ בֵּין הָאֶצבָּעוֹת
כְּדֵי לִיפּוֹל עַל קַרקָעִית נַפשִי.
בּרַם אֶבֶן חֲכָמִים כֺּה מְיוּחֶלֶת
הֵיכָן הִיא? אֵיפֺה טַעַם הַחַיִים?
עוֹפֶרֶת הַקִיוּם לֹא נָצְצָה לִי
שוּב בְּזָהָב הָאַהֲבָה וְשוּב
רַק אֵפֶר בַּמַצרֵף הַמְפוּיָח.
כֵּן, אַהֲבָה... לָה בֶּעָבָר שֵירַתִי
בִּמסִירוּת נֶפֶש וּבְשִיכָּרוֹן
חוּשִים כָּזֶה שֶכָּך, יָכוֹל לִהיוֹת,
בְּסֵתֶר יְהוּדִי מוּמָר מוּכָן
לָלֶכֶת לְשָרֵת לְדָת מֺשֶה
וּלְהַקפִּיד עַל הָאִיסוּר שֶלָה
לְהִתפַּלֵל לְאֱלִילִים שוֹנִים.
כָּך בְּמִדבָּר צָחִיחַ, עֲרָבִי
מוּתָש בְּאֵש הַשֶמֶש מְשַרֵת
לְאַללָה, הַמַפצִיר בּוֹ בְּצָמָא
לָתֵת טִיפָּה מִמַעְייָן נִכסָף.
אֲנִי חוֹשֵב שֶכָּך מַלווֶה קַמצָן
שָֹמֵחַ לְשָרֵת לְהוֹן עָתֵק –
הַמְרוֹשֵש לוֹוֶה סָחוּט בְּדוֹחַק
וְהֲמַגבִּיהַ בֶּצַע בְּרִיבִּית.
וְכָך צַלייָן עִם חֶרֶב קַטלָנִית
שֶהוּקדְשָה לַבְתוּלָה מִריָם
מַקשִיחַ אֶת לִבּוֹ בְּשֵירוּתוֹ
לָה בְּמַסעֵי הַצלָב – בּלִי לְרַחֵם
עַל טַף, נָשִים, זקֵנִים וְכָל זַרִים.
הָיִיתִי מְשַרֵת לְאַהֲבָה
כּמוֹ דֶּספּוֹט מְשַרֵת לַגַחֲמָה
שֶלוֹ בְּעִינוּיִים אַכזָרִיִים
וּבִשפִיכוּת דָמִים עַל הַגַרדוֹם,
אוֹ כּמוֹ גָאוֹן אֲשֶר נִלהָב כָּל כָּך
עַל כִּשרוֹנוֹ וְעַל אָמָנוּתוֹ
כּשֶהוּא מַקרִיב אֶת כָּל חַיָיו בְּיַחַד
עִם נִשמָתוֹ – לְמַעַן הַשרָאָה.
שֵירַתִי כָּך לְאַהֲבָה... אֲבָל
אֲפִילוּ אָז – בְּלַהַט קרָב שֶבּוֹ
מִילָה שִימשָה כְּלַהַב וְמָגֵן,
וְאִילוּ לַהַב חַד נִנעַץ דוֹקֵר
בִּצחוֹק כּפִי שֶמִילָה חַדָה דוֹקֶרֶת –
מָה אָז אָהַבתִי בַּיָמִים הָהֵם?
מוּבָן שֶלֹא כִימֶּרָה, לֹא מוּשָׂג
שֶל אַהֲבָה. נִיצַלתִי כָּל מִילִים
כּמוֹ כּלֵי שָרֵת! הָיִיתִי מְנַשֵק
נָשִים וְלֹא אֵלוֹת! כּלָל לֹא דָמוּ
לְהֲזָיוֹת שֶל דִמיוֹנִי כָּל אֵלֶה
שֶהִתמַסרוּ לְעֲגָבָה אִיתִי,
הַמַפקִידוֹת לִי אֶת לְבָבוֹתֵיהֶן!
רַק לְנָשִים מוּחָשִיוֹת אֲנִי
נָשַׂאתִי אַהֲבָה וְאֲבַדוֹן
וּבַחוֹטאוֹת הָהֵן אֲנִי עֲדַייִן
נִזכָּר כַּיוֹם בְּעֶרֶב סַגרִירִי...
אִם תִימָצֵא לִי אֵיזוֹ הַצדָקָה
בְּיוֹם הַדִין – אַף כִּי תָמִיד זִילזַלתִי
בְּהִצטַדקוּת – וְאִם נוֹצָה קַלָה
תִצנַח מִן הַשָמַיִים וְתַכרִיעַ
אֶת כַּף מֺאזנַיי הַעֲמוּסָה בְּחֵטא
וְעֲבֵרוֹת בִּלתִי מְכוּוָנוֹת
מְעוֹרְרוֹת בִּי ייִסוּרֵי מַצפּוּן...
אוֹ בּוֹא נֺאמַר אַחֶרֶת עַל עָתִיד:
אִם תִתקַייֵם לִי נֶחָמָה פּוּרתָא
בְּנִצחִיוּת אַלמָוֶות, זֺאת חַיִים.
אֲנִי עַצמִי חָיִיתִי וְהָרַגתִי
אוֹתָן כָּל פַּעַם דַווקָא בְּחַיִים!
קָשֶה לָשֵֹאת בְּנֵטֶל הַחַיִים
לְאֲנָשִים שֶמוּבָלִים כְּצֺאן
לַטֶבַח עַל יְדֵי גוֹרָל עִיווֵר.
לוֹ הֵם קוֹראִים "הַשֵם" אוֹ "אֵל עֶליוֹן",
וּבִלעָדָיו הָיוּ רוֹצִים לִחיוֹת
אִלמָלֵא חַת טִבעִי לְהִישָאֵר
בּלִי רֶסֶן כּנֵסִייָה וְאֱמוּנָה
בִּזחִילָתָם הָאֵינסוֹפִית בְּתֶלֶם.
אַך בַּאֲשֶר לִי, אֵל יָחִיד מוּכָּר לִי,
דְהַינוּ בֶּן אָדָם. וְהֶאֱמַנתִי
בְּהַצלָחָה וְמַזָלִי בִּלבַד.
אֲנַחנוּ מְחַפּשִׂים מלוֹא מַשמָעוּת
בְּתוֹך תְהוֹם אוֹ בִּצלִיבַת הָרוּחַ,
בְּהֲמָתַת בָּשָׂר, בְּהַכנָעָה,
בְּחֲשִיבָה וּבְמִילוּי חוֹבָה;
אֲנַחנוּ מַרקִיעִים שחָקִים כְּדֵי
לִמצוֹא אוֹתָה... בֵּינתַיִים, הִיא אִיתָנוּ
עַל אֲדָמָה; בְּתוֹך תוֹכֵנוּ הִיא.
בְּעֶצֶם, שְאֵלוֹת פִּלפּוּל כָּאֵלֶה
הוֹלמוֹת לְפָרוּשִים תִמהוֹנִיִים.
עִם כָּל יָכוֹל אֲנִי עוֹד לֹא נִפגַשתִי,
לָכֵן מוּזָר לִי לֶאֱהוֹב אוֹתוֹ.
דַי, דַי! הַפסֵק נָא לְהַרהֵר לַשָווא
עַל אֱלוֹהִים וְעַל עָבָר...

(הקשה בדלת.)

                    מִי זֶה?
אֵיזֶה אוֹרֵחַ בָּא בִּלתִי מוּזמָן?
לֹא נְחוּצִים לִי שוּם צוֹפִים... אוּלָם
מִצַד אַחֵר, אֵינְנִי מִשתַיֵיך
לְסתַגרָנִים, וְהַטִירָה שֶלִי
הִיא לֹא מִנזָר...הֵי מִישֶהוּ, תִפתַח!
אוּלַי מִקרֶה אֲשֶר פַּרגוֹל פֿוֹרטוּנָה
יַצלִיף קצָת בַּשָעוֹת הַמִשׂתַרכוֹת
וּיְלַבֶּה לִי אֶת הַגֶחָלִים
הַעוֹמְמוֹת...

(נכנס נזיר.)

                שוּב אָב... בָּרוּך הַבָּא!
יוֹתֵר רָצוּי הָיָה לִראוֹת לֺא כּוֹמֶר,
בּרַם מֵילָא, הִיכָּנֵס!
נזיר:
                בָּרוּך יוֹמךָ.
דון ז'ואן:
הַקוֹל עָרֵב לְאוֹזֶן... כִּמדוּמַנִי,
אַתָה לֹא אָב, אַתָה בָּחוּר צָעִיר.
כָּזֶה גוֹזָל! בּוֹא הֵנָה אֶל הָאָח.
אַתָה רוֹעֵד, מִסכֵּן? נִרטַבתָ עַד
לְשַד הָעֲצָמוֹת? שתֵה כּוֹס הַיַיִן
וְתִתחַמֵם... אַגַב, אַתָה יָכוֹל
לִפשוֹט אֶת הַגלִימָה הַרְטוּבָּה
וּתמוּרַתָה לִלבּוֹש חָלוּק שֶלִי.
תִברוֹר אֶחָד מֵהֶם בַּמֶלתָחָה,
לֵך שָמָה וְתַחלִיף בּגָדִים, טִיפּשוֹן...

(הנזיר יוצא.)

תַסבִּירוּ, הָא כֵּיצַד הָרַעְיוֹן
עָלָה עַל דַעֲתוֹ שֶבּלִי לִטעוֹם
אַף לְגִימָה מֵהָאוֹקיָינוֹס שֶל
מַאֲווַיֵי קרָבוֹת הֲדָדִיוּת
לְהִדָבֵק לְפֶתַע בִּשׂפָתַיִים
לִרקָק שֶל הִסתַגפוּת! אִיש שֶנוֹלַד
לִהיוֹת כְּאֵל הוּא תַחַת הַבַּרדָס
מוּכָן לְהֵירָקֵב!

(עלמה מקסימה פתאום מופיעה מחדר המלתחה.)

                סלִיחָה, מִי אַת?
עלמה:
אֲנִי נָזִיר.
דון ז'ואן:
                נָזִיר? כָּעֵת הֵבַנתִי.
בָּקַע פַּרפָּר יָפֶה מִקרוּם הַגוֹלֶם.
וּבכֵן, אַת לֹא אֶפרוֹחַ מְכוֹעָר,
אֶלָא פַּרגִית...
עלמה:
                סלַח לִי עַל הִתחַפּשׂוּת.
אַתָה, אוֹמרִים, לֹא שֶשׂוֹנֵא נָשִים,
אֲבָל עִם זֺאת, גַם לֹא חוֹבֵב גָדוֹל
שֶל מַעֲמָד הַנָשִיוּת. שָמַעתִי
שֶשַעַר הַטִירָה שֶלךָ סָגוּר
לְכָל אִישָה זָרָה. עַל כֵּן הָפַכתִי
לְאִיש... אֲנִי נִסלַחַת?
דון ז'ואן:
                לֹא יוֹדֵעַ.
כּלָל לֹא חִיכִּיתִי כָּאן בִּבדִידוּתִי
לְבַת שִׂיחָה כָּמוֹך...
עלמה:
                וּמִן הַסתָם,
הָיִיתָ מַעֲדִיף לְהִימָנֵעַ
מִכָּל שִׂיחָה? נַנִיחַ שֶהָיתָה
סִיבָּה אַחֶרֶת לְחַפֵּשׂ אוֹתךָ,
לֹא רַק שִׂיחָה פּשוּטָה, סֶניוֹר... סֶניוֹר...
פִּתאוֹם שָכַחתִי אֶת שִמךָ לְגַמרֵי...
דון ז'ואן:
דִייֶּגוֹ דֵה קַלווָּאדוֹ.
עלמה:
                כַּמוּבָן.
דִייֶּגוֹ דֵה קַלווָּאדוֹ. דוֹן דִייֶּגוֹ.
וּבְאוֹתוֹ הַשֵם קָראוּ לְךָ
גַם בְּמָדרִיד?
דון ז'ואן:
                הִגַעת מִשָם אֵלַיי?
עלמה:
כֵּן, מִמָדרִיד.
דון ז'ואן:
                מֵהַבִּירָה יָצַאת
לָדֶרֶך לְמָקוֹם שָכוּחַ אֵל,
לְעִיר שָׂדֶה, לְאֲחוּזָה נִידַחַת...
יֵש לָך הֶסבֵּר לְכָך?
עלמה:
                אַתָה רוֹצֶה
כֵּנוּת אוֹ התחַסדוּת?
דון ז'ואן:
                לֹא מְשַנֶה.
מַה שֶאֲנִי רוֹצֶה זֺאת הֵרָגעוּת.
עלמה:
לְדַעֲתִי, יֵש שוֹנִי מַהוּתִי
בֵּינךָ לְבֵן סַגפָן שֶהִסתַגֵר
בְּטַחַב מְעָרָה מִן הַבלוּתָם
שֶל מַנעֲמֵי חַיָיו...
דון ז'ואן:
                אוֹרַח חַיִים
מַרגִיל כָּל בֶּן תמוּתָה לְמוֹתָרוֹת
מְסוּיָמִים. אֲנִי מוּרגָל לִחיוֹת
כּמוֹ שֶכְּדַאי לִחיוֹת וְכָּרָאוּי.
עלמה:
כּלוֹמַר, כְּדַאי לִחיוֹת מֵאֲחוֹרֵי
סוֹרֵג וּברִיחַ כּמוֹ אָסִיר בַּכֶּלֶא?
כּוּרסָה וְאָח הֶחלִיפוּ לְתָמִיד
לְךָ אֶת הָעוֹלָם לְשֶעָבַר?
כַּיוֹם אַתָה זָקֵן? לֹא כֵּן?
דון ז'ואן:
                    כִּמעַט.
בְּלֹא סָפֵק, בְּאָמָנוּת פּגִיעָה
אַת כּבָר שוֹלֶטֶת עַל בּוּריָה. וְאַת
קוֹלַעַת בּוּל כּמוֹ הָאֵלָה דִיאַּנָה.
אוּלָם פָּצַעת לֹא צבִי בַּחֵץ שֶלָך...
עלמה:
נָמֵר נִפצַע, נָכוֹן?
דון ז'ואן:
                    כּשֶבִּפזִיזוּת
אַת מְשַגֶרֶת זִיקוּקֵי דִינוּר,
זִכרִי שֶכָּל נִיצוּץ עָלוּל לִגרוֹם
שׂרֵיפָה גדוֹלָה חוֹרֶכֶת אֶת כּנָפַיִיך...
מַדוּעַ בָּאת לְכָאן? וּלְשֵם מָה?
מַהוּ מְחוֹז חֶפצֵךְ?
עלמה:
                    מַה? אַהֲבָה.
דון ז'ואן:
אֵיך? אַהֲבָה? הוֹאַלת לְהִתלוֹצֵץ?
בָּאת עִם קַנקַן לְאֶרֶץ חֲרֵבָה
לִשאוֹב לָך מַיִם מִבְּאֵר מוּרֶקֶת...
עלמה:
אוּכַל לִרווֹת גַם מִבְּאֵר כָּזוֹ
כּשֶיַעַברוּ מֵי רֶגֶש עַל גדוֹתֶיהָ.
דון ז'ואן:
נִקלַעת לְתָא כָּלוּא בְּחִיפּוּשֵׂי
חֵירוּת...
עלמה:
            יֵש לְדַייֵק שֶהַכָּלוּא
הוּא פֺּה סוֹהֵר קָשוּחַ לְעַצמוֹ.
דון ז'ואן:
כֵּיצַד לִלווֹת מֵרָש...
עלמה:
                    רָש זֶה הוּא בַּעַל
הוֹן תוֹעָפוֹת וְאוֹצָרוֹת כּמוּסִים.
וּמִי יוֹדֵעַ, אֵילוּ מַטמוֹנִים
מַרתֵף נַפשוֹ צוֹפֵן...
דון ז'ואן:
                רָצִית לִפתוֹחַ?
עלמה:
לוּ רַק מַפתֵחַ לִי הִתאִים...
דון ז'ואן:
                        אֲבוֹי.
לִידִיעָתֵך, דִיאַּנָה הֲצַייֶדֶת,
הֶחטֵאת אֶת הָאַייָל שֶלְעֶברוֹ
כּוּונָה הַקֶשֶת הַדרוּכָה שֶלָך.
הַנֶפֶש אָדִישָה לַחֲלוּטִין
לְכָל תחִינוֹת, קלָלוֹת וְכָדוֹמֵה.
הָיתָה נִפתַחַת אֶלָא שֶבְּנֵס
צֵירוּף מִילִים אֲשֶר מוּשכַּן מִכּבָר
עַל יְדֵי בַּעַל נֶכֶס...
עלמה:
                הַתַרשֶה לִי
לַבַּעַל לְהַחזִיר אֶת מַשכּוֹנוֹ?
דון ז'ואן:
נִיחַשת אֶת הַמִילִים?
עלמה:
                    כֵּן. "דוֹן ז'וּאַן".
דון ז'ואן:
אַת אֲמִיצָה מְאוֹד, סֶניוֹּרָה... אִילוּ
הָיִית סֶניוֹר, חוּצפָּה כָּזֺאת לְךָ
הָיתָה עוֹלָה בְּיוֹקֶר... וּבַשֵם
הִסעַרת אֶת כָּל נַפשִי! זָרַקת כּפָפָה לִי –
אוֹתָה הֵרַמתִי יַחַד עִם אֶתגָר.
מַה רְצוֹנֵך?
עלמה:
            לִראוֹת אוֹתךָ.
דון ז'ואן:
                            וְזֶה
הַכֹּל?
עלמה:
וּלְדַבֵּר אִיתךָ גַם כֵּן.
דון ז'ואן:
אָז הִתגַשמוּ הַצִיפִּיוֹת שֶלָך:
אוֹתִי רָאִית, אִיתִי דִיבַּרת. גָמַרנוּ?
עלמה:
הִתחַלנוּ זֶה עַתָה. אֲנִי אוהֶבֶת
אוֹתךָ.
דון ז'ואן:
        מַה עוֹד?
עלמה:
                שָמַעתָ?
דון ז'ואן:
                        בְּוַודַאי.
יֵש לָך מַה לְהוֹסִיף?
עלמה:
                    אֲנִי אוהֶבֶת
אוֹתךָ!
דון ז'ואן:
        יִהיֶה הֶמשֵך?
עלמה:
                    אֲנִי אוהֶבֶת
אוֹתךָ! אֲנִי אוהֶבֶת!
דון ז'ואן:
                    בְּאֶמֶת?
עַד כַּמָה חֲדָשָה הַפָּרָשָה!
מַה לִי שֶאַת אוהֶבֶת, אִם אֲנִי
בְּשוּם פָּנִים וָאוֹפֶן לֹא אוֹהֵב?
הֲכִי נָבוֹן יִהיֶה לָך לַחֲזוֹר
הָעִּירָה בִּדחִיפוּת וּלְהַקסִים
בֵּין מְחַזרַיִיך פֶּתִי שְאַפתָן
לְאֵירוּסִים. יֵש לִי דַי וְהוֹתֵר
טִיפּשוֹת תמִימוֹת. כִּי אַת מַעֲרִיצָה
נִלהֶבֶת שֶל רוֹמָנִים מְרַגשִים,
וּבְתוּמֵך הֲלוֹם הֵבֵאת הַטוֹהַר
הַמְהוּלָל שֶלָך כְּזֶבַח פָּז
לְלֵץ פָּרוּץ יָדוּעַ לְשִמצָה...
עלמה:
סָלַדתִי מִרוֹמָנִים מִיַלדוּת.
דון ז'ואן:
אָז אַת אוּלַי אַחַת הַעֲלָמוֹת
שֶמוֹקירוֹת כְּמַעֲשֶׂה גבוּרָה
אֶת נֵדֶר הַבְּתוּלִיוּת. כּמוֹהֶן
נִכנַסת עַכשָיו לְגוֹב אַריֵה נוֹהֵם
לִבדוֹק אֶת שקִידָתֵך בְּתפִילָתֵך...
אוֹ אַת, לְהֶפֶך, הַקדֵשָה מִריָם,
לָכֵן לִפנֵי לִפרוֹש מֵהַעוֹלָם
בָּא לָך לָסוּר לְמִבצָרִי לְרֶגַע
וּלְצַרֵף לָאוֹסֶף הֶעָצוּם
עוֹד הַרפַּתקָה וְקֶשֶר לְמַזכֶּרֶת...
אִם כֵּן, אַת מְבַצַעַת תַפקִידוֹ
שֶל יָעקֺב-יִשׂרָאֵל שֶבַּשֵינָה
הֵעֵז לְהִסתַבֵּך בְּמַאֲבָק
עִם הַמַלאָך הֲאֱלוֹהִי בְּקֶצֶף
וּלְאַחַר מִכֵּן הֵקִיץ צוֹלֵעַ...
עלמה:
אַתָה מַמָש כּמוֹ צִּיצֵרוֹ! שמוּעָה
עַל עִילָאוּת הַמַעֲלוֹת שֶלךָ
הָיתָה מְהֵימָנָה וְלֹא מוּגזֶמֶת.
דון ז'ואן:
שמוּעָה? הַאִם זוֹכרִים אוֹתִי הַיוֹם
אֲפִילוּ אַחֲרֵי עֶשׂרִים שָנָה?
עלמה:
בַּזמַן הַהוּא נוֹלַדתִי, כַּאֲשֶר
לְפִי הָאַגָדָה, הָאֲדָמָה
בָּלעָה אֶת הַהוֹלֵל וּמְחַלֵל
הַקוֹדֶש, דוֹן ז'וּאַן...
דון ז'ואן:
                    אֲזַי כְּאִילוּ
בָּלעָה. לְמַעֲשֶׂה, פָּשוּט נִמלַטתִי
מֵהַבִּירָה לָלֶכֶת בְּעִקבוֹת
הָאַלמָנָה הַהִיא...
עלמה:
            שמָה "דוֹּנָה אָּנָה"?
דון ז'ואן:
כֵּן. לֹא כָּבשָה בְּאֶבֶל אֶת יִצרָה,
עַל כֵן לָקחָה אוֹתוֹ אִיתָה. וְאִילוּ
רָדַפתִי אַחֲרֶיהָ...
עלמה:
                    הַאוּמנָם
אוֹתָה אָהַבתָ?
דון ז'ואן:
לָמָה לֹא? פָּגַשתִי
יְצוּר שמֵימִי סוֹף סוֹף. וְהוּסדְרוּ
כָּל יַחֲסֵינוּ בִּמרוּצַת הַזמַן.
סָגַדתִי לָה כִּמעַט חֲצִי שָנָה,
אֲבָל סִגנוֹן יָצוּעַ מְלִיצִי
כָּל כָּך נִמאַס עָלַיי שֶהִתעַיַיפתִי
מֵהַצָגוֹת יוֹמיוֹמיוֹת כָּאֵלֶה.
שוּב מְצִיאוּת מָשכָה אוֹתִי לְמַטָה
מִן עֶדֶן בָּרָקִיעַ הַשבִיעִי...
עלמה:
בָּגַדתָ בָּה!
דון ז'ואן:
            בָּה כָּרָגִיל, לֹא בִּי!
לְנִיצחוֹנוֹת שָאַפתִי, לֹא אַכחִיש,
בִּתנַאי אֶחָד שֶזֶה בּלִי לְהַכבִּיד
עָלַיי בְּפֵירוֹתֵיהֶם, כִּי אֲנִי
נוֹדֵד וְייִעוּדי לְהִלָחֵם
בְּדוּ קרָבוֹת שֶל חֶרֶב וְתשוּקָה.
יֵש לִי כָּל כָּך הַרבֵּה כּוֹחוֹת וּמֶרֶץ
שֶאוֹפיָינִי לִי לְבַזבֵּז אוֹתָם
בִּכדֵי לִצבּוֹר שֵמוֹת הַמוּבָסִים.
אֲנִי שָווֶה כָּל הַיְקוּם! וְאֵיך
נִבחֲרוֹתַיי חָשקוּ בְּדוֹן ז'וּאַן?
לִרכּוֹש אוֹתִי כּמוֹ חֵפֶץ וְלִטמוֹן
תֵבֵל בְּקוּפסָתָן בֵּין תַכשִיטִים!
לִכבּוֹל שָבִיט בְּחַרצוּבַּת זָהָב
שֶל תַעֲנוּג חוּשָנִיוּת חוּקִית!
"בָּגַדתִי"? לֹא וָלֹא! אֲנִי אָהַבתִי
אֶתכֶן בְּלֵב שָלֵם כּפִי שֶבּוֹרֵא
אוֹהֵב יְצִיר כַּפַּיו! אִיתכֶן הָיִיתִי
עָדִין אוֹ גַס, תוֹקפָן אוֹ מְשוֹרֵר,
הַמְהַמֵר תָמִיד וְהֲמַשקִיעַ
אֶת כָּל הִתנַסוּתִי בַּפִּיתוּיִים!
לֹא הִתחַשַבתִי בְּהֶפסֵד אַף פַּעַם
בְּתוֹך תַכסִיסָנוּת חִיזוּר... וּמָה
תמוּרַת נַפשִי קִיבַּלתִי?
עלמה:
                        אַהֲבָה.
דון ז'ואן:
כֵּן, כֵּן, אָהַבתֶן עַד מְאוֹד... אָהַבתֶן
אֶת שמוֹ שֶל דוֹן ז'וּאַן וּתהִילָתוֹ.
אָהַבתֶן אֶת הַדמוּת הָאַגָדִית
שֶמַחנִיפָה מְאוֹד לִזחִיחוּתכֶן.
וּתכוּנוֹתַיי הָאֲחֵרוֹת הָיוּ
מְיוּתָרוֹת... בְּבוֹא שָנִים הֵחַלתִי
בוֹחֵל בְּתַפקִידוֹ שֶל תַאַוותָן,
מִשוּם שֶלֹא הֲיִיתֶן נִבדָלוֹת
בְּעֶצֶם זוֹ מִזוֹ יוֹתֵר מִדַי.
בְּהַתחָלָה שִיעַרתִי שֶבָּכֶן
אַצלִיחַ לְגַלוֹת רַבגוֹנִיוּת
תַעֲלוּמוֹת, שוֹנוּת וְנֵס... אֲבָל
כָּל אָמָנוּת הַעוֹנֶג נִהיְתָה
קרָב צֵל בְּהַדרָגָה, מִשׂחָק-מַזָל
בּלִי שוּם סִיכּוּן לְשַׂחקָנוֹ. וְדמוּת
נֶהֶנָתָן הִשתַלשְלָה לַצֶלֶם
שֶל פַּקפְּקָן. בְּעַל כּוֹרחִי הוּכרַחתִי
לְהִתפַּקֵחַ בְּמִקצָת. אָזלוּ
גַם הֶעָזָה גַם לְהִיטוּת גַם קֶסֶם
הִתפַּתוּיוֹת לְחֵן מְיוּמָנוּת.
שָׂבַעתִי מִפּרִיצוּת וְהִתבּוֹדַדתִי
לִנטוֹר טִינָה כּלַפֶּיהָ בַּטִירָה
שֶל הָאָצִיל הָאַלמוֹנִי דִייֶּגוֹ.
מִשֶחָווִיתִי בְּנַאֲפוּפִים
חוּש אַכזָבָה תִיסכּוּל וְאֲדִישוּת,
הָפַכתִי כָּאן לְמִי שֶיֵש כָּרֶגַע –
לְצִינִיקָן וּלְהוֹגֶה דֵעוֹת...
עלמה:
קָשֶה לְהַאֲמִין שֶדוֹן ז'וּאַן
לֹא מְהַווֶה עַצמוֹ בְּהִתחַבּאוּת
מֵהָאִייוּם שֶל תַהפּוּכוֹת קשָרִים
מְקוּבָּלִים...
דון ז'ואן:
                טָעִית בִּסבָרָתֵך.
אֲנִי נִשאָר עַצמִי בְּכָל מַצָב
וְהִתכַּוַונתִי רַק לְשִיעֲמוּם.
כָּל הַבטָחוֹת, סוֹדוֹת, הִתוַודוּיוֹת
שֶל אָהוּבוֹת הֵם לִי כְּעֵין ספָרִים
שֶפַּעַם נִקרְאוּ בְּסַקרָנוּת
וְנִשמָרִים מֵאָז בְּסִפרִייַת
זִכרוֹנוֹתַיי. יָדוּעַ לִי הַתוֹכֶן
עַד כּרִיכוֹתֵיהֶם. לִפעָמִים אֲנִי
מֵצִיץ בָּהֶם, הַמְעַלעֵל דַפִּים
מֵרוֹב הַבַּטָלָה... אוּלָם חָלִילָה
לִקרוֹא אוֹתָם עוֹד פַּעַם מֵחָדָש!
תַלמִיד חָרוּץ סִייֵם אֶת לִימוּדָיו
וּמְתַעֵב כּרָכִים וּמַסֶכתוֹת.
אֲנִי חוֹפשִי עַכשָיו וּמִתמַסֵר
לְחֲשִיבָה חוֹפשִית...
עלמה:
                    חוֹפשִית מִמָה?
דון ז'ואן:
מִתַאֲווָה – טִיבוֹ שֶל הַרפַּתקָן
שֶכּבָר בְּגֵיהִינוֹם...
עלמה:
                    יֵש לִי סָפֵק
בְּכָך, כִּי הַנוֹכֵל הַזֶה
הָיָה נֶחשַב לְמֵת כָּל כָּך תכוּפוֹת
וְשוּב וָשוּב היה קָם לִתחִייָה
שֶמָווֶת הִתיָיאֵש מִלְנַסוֹת
לִקבּוֹר אוֹתוֹ. נִדמֶה לִי מִשוּם מָה
שֶשכִיבָתוֹ בַּקֶבֶר מֵעִיקָה
עַל גֶבֶר בַּעַל קנֵה מִידָה כָּזֶה
בַּהַשקָפוֹת שֶלוֹ... הַלֹא כְּדַאי לִי
לְהַעֲלוֹת מִתהוֹם הַנְשִייָה
אֶת דוֹן ז'וּאַן? וְאִם עָלַיי לָרֶדֶת
שְאוֹלָה, אָז תִהיֶה לִי שָם מַדרִיך:
תוֹלִיך אוֹתִי בְּכָל דַרכֵּי הַתוֹפֶת
כּמוֹ שֶהוֹלִיך וִירגִּילִיוּס אֶת דָּנטֶה!
אֵינךָ קַייָם בִּכלָל כְּדוֹן דִייֶּגוֹ –
שֵדִים שָם לֹא יִגעוּ בְּךָ...
דון ז'ואן:
                            מַה לָך
הָרְפָאִים מִתוֹפֶת? בִּשבִיל מָה
כָּל אַגָדוֹת לַדוֹר הַמְלַבלֵב?
לְאֲנָשִים חַיִים, לְפִי אַחַת
מִן הַשוּרוֹת שֶל דָּנטֶה הַגָדוֹל,
אָסוּר לִשהוֹת בֵין הַמֵתִים...
עלמה:
                            מֵתִים
מְטַיֵילִים בֵּינֵינוּ בְּיָמֵינוּ
וּמַרכִּינִים רָאשֵיהֶם בְּקִידָה!
עִם גִיחוּכִים צחוּנִים, הֵם מִתגָרִים
בְּמִתחָרִים, הַמְסִיתִים אוֹתָם
לִשלוֹף פִּגיוֹן אוֹ סַיִף וְלִפתוֹחַ
קטָטָה טִיפּשִית שֶבָּה מַכָּה מִקרִית
תַחזִיר לָהֶם דמוּתָם הָאֲמִיתִית!
הֵם נוֹעֲצִים שִינַיִים בִּנפָשוֹת
בְּחַמדָנוּת קָרָה וְגוֹסְסִים
מִצִמָאוֹן קַדַחתָנִי לִמצוֹץ
אֶת דַם הַקוֹרבָּנוֹת... אֲבָל דָמָם
לֹא מְחַמֵם אֶת דַם הָעַרפָּדִים
אֲשֶר קָפוּא בְּקוֹר גווִיוֹת מֵתוֹת!
מַדוּעַ אַגָדוֹת? מִפּנֵי שֶרוּחַ
הַשֶׂגֶב שֶל גִיבּוֹר מָלֵא חַיִים
יוֹתֵר חַיָה מִכָּל גוּפוֹת כָּאֵלֶה
שֶכִּביָכוֹל רַעֲנַנוֹת... אֵינִי
זקוּקָה לִתהִילָתוֹ שֶל דוֹן ז'וּאַן –
אֲנִי רוֹצָה אוֹתוֹ עַצמוֹ!
דון ז'ואן:
                        הִנֵה
מָה שֶנִשאַר מֵהַגִיבּוֹר הַזֶה.
אַת מְאוֹהֶבֶת בַּחֲלוֹם. אֲנִי
לֹא הַחֲלוֹם שֶלָך.
עלמה:
                    רַק שְאֵרִית?
טוֹב, אִם הַמִיתוֹס כּבָר בִּלתִי נָגִיש,
יַתאִים לִי דוֹן דִייֶּגוֹ דֵה קַלווָּאדוֹ!
חִיפַּשׂתִי גֶבֶר לִי, וְלֹא חֲלוֹם;
לְדַעֲתִי, מָצַאתִי לְבַסוֹף...
דון ז'ואן:
לֹא הִתאַכזַבת? אַחַר כָּך לֹא תַגִידִי
לִי שֶנִמלַכת בְּדַעֲתֵך?
עלמה:
                        לֹא.
דון ז'ואן:
                            לֹא?
אָז נִתחַלֵף בַּתַפקִידִים שֶלָנוּ.
הָיִית דֵי מְשַכנַעַת כְּדַבּרָן,
כָּעֵת תִהיִי עַלמָה! שוּב בָּא תוֹרִי
לִהיוֹת כּמוֹ קוֹדֶם מְחַזֵר לוֹהֵט
וּמְנוּסֶה לְגבֶרֶת. הַלְוַואי
שֶצֵאת הַגִיבּוֹרִים תִהיֶה מוּכתֶרֶת
בְּהַצָגָה מוּצלַחַת...
עלמה:
                        הַלְוַואי!

(לפתע החלון נפתח לרווחה, ועלם עם סיף בידו מופיע בו.)

עלם:
אַהָה! הִנכֶם!
עלמה:
                אַתָה?
דון ז'ואן:
                        בְּאֵיזֶה אוֹפֶן
טִיפַּסתָ הֵנָה?
עלם:
                מַזָלִי עָזַר לִי!
דון ז'ואן:
וְגַם זרִיזוּת וְהֶעָזָה... כַּמָה חֲבָל
שֶהִסתַכַּנתָ שָם לְלֹא שוּם צוֹרֶך.
אֶצלִי מוּנהֶגֶת קַבָּלַת פָּנִים
לְכָל אוֹרֵחַ...
עלם:
                תְקַבֵּל!
דון ז'ואן:
                            תֵרֵד
מִן הַחַלוֹן עַל הַרִצפָּה לְבַל
תִמעַד, תִיפּוֹל לְמַטָה וְתִשבּוֹר
אֶת צַווָארךָ...
עלם:
                הִנֵנִי!

(קופץ מן אדן החלון למטה.)

דון ז'ואן:
                        זֶה מַרשִים.
קָפַצתָ כּמוֹ שֵדוֹן עַל קפִיץ הַחוּצָה
מִתוֹך קוּפסִית... אֲבָל לֹא בְּכָל עֵת
אֲנִי מַמתִין לְמִישֶהוּ...
עלם:
                        הִפרַעתִי?
דון ז'ואן:
לְצַעֲרִי, פָּרַצתָ לְבֵיתִי
בִּלתִי מוּזמָן עִם שַעֲרוּרִייָה.
עלם:
אָז מַה?
דון ז'ואן:
            הַיְצִיאָה פּנוּיָה...
עלמה:
                        הֵבַנתָ?
בּוֹא תִסתַלֵק מִפֺּה!
עלם:
                        וּלַחֲזוֹר
כִּלְעוּמַת שֶבָּאתִי?
עלמה:
                        בְּדִיוּק!
אֵין שוּם סִיכּוּי לְמִי שֶמְיוּתָר.
עלם:
מִי מְיוּתָר? אֲנִי? כּבָר מְיוּתָר!
וּמִי לֹא מְיוּתָר? זַנַאי זָקֵן?
פַּתַאי זדוֹנִי וּשטוּף זִימָה? חוֹטֵא
מוּשבָּע וּבֶן בּלִיַעַל?
דון ז'ואן:
                        שמַע, חָבֵר,
אִם יֵש בְּדַעֲתךָ כָּאן לְפָרֵט
כָּל כִּינוּיַי, פֵּירוּט כָּזֶה עָלוּל
לְהִימָשֵך זמַן רַב. תֹאמַר פָּשוּט:
"בִּפנַיִיך דוֹן ז'וּאַן! "
עלם:
                        אֹמַר: "שָׂטָן! "
דון ז'ואן:
תוֹסִיף שֶבְּצַלמוֹ שֶל בֶּן אָדָם.
עַכשָיו תֵרֵד מִן נַעֲלֵי הַסוֹבֶך
שֶל טרָגִיקוֹן...
עלמה:
                אַתָה מַצחִיק!
עלם:
                        מַצחִיק?
לְדַעֲתכֶם, אַתֶם לֹא מַצחִיקִים?
בָּקכָה פִּראִית וּמְשוּלַחַת רֶסֶן
שֶמִתרַפֶּקֶת עַל סָטִיר שָׂעִיר!
אִיתוֹ הִיא מִתעַלֶסֶת, וְאוֹתוֹ
הִיא מְמַזמֶזֶת... אֵיזֶה צֶמֶד חֶמֶד!
דון ז'ואן:
כֵּן, לְאָדוֹנִיס זֶה עֶלבּוֹן צוֹרֵב
לִהיוֹת נָטוּש וּמְנוּדֶה... צַר לִי,
דַרכֵּי הָאַהֲבָה – דַרכֵּי הַשֵם.
עלם:
לַעֲזָאזֵל עִם דִיבּוּרֵי הַסרַק!
עלמה:
הוּא לֹא מוּמחֶה בְּדִיבּוּרִים.
דון ז'ואן:
                            אוּלַי
הוּא דֵי שָנוּן, אַך כַּעַס מְעַרפֵּל
אֶת בִּינָתוֹ...
עלם:
                דַי לְדַבֵּר לָרִיק!
בּוֹאוּ נִיגָש לְמַעֲשֶׂה!
דון ז'ואן:
                לְאֵיזֶה?
פַּרֵש – מַה "מַעֲשֶׂה" מִבּחִינַתךָ.
עלם:
בְּעוֹנֶג רַב.
דון ז'ואן:
            תַגִיד נָא...
עלם:
                    מָווֶת.
דון ז'ואן:
                            מָווֶת?
מִבּחִינַתִי זֶה בַּטלָנוּת גמוּרָה.
וּמִי אָמוּר לָמוּת?
עלמה:
                תִשתוֹק!
עלם:
                            אַתָה.
הִגַעתִי מִמָדרִיד וְהִתאַמַנתִי
בְּסַיִף לְשֵם כָּך...
דון ז'ואן:
כּלוֹמַר לִרצוֹחַ?
עלם:
רַק בְּדוּ קרָב. יֵש לְהַחזִיר אוֹתךָ
לַדוֹר שֶלךָ.
דון ז'ואן:
                תוֹדָה עַל דְאָגָה.
אֲבָל זָמַמתָ מְאוּחָר מִדַי
לִשלוֹת אוֹתִי מִמֵי הַשִכְחָה
שֶל נְהַר לֶתֶה לְקַפֵּד חַיַי...
עלם:
לֵך לְעָבָר! כִּי כָּל עוֹד תִימָצֵא
בֵּינֵינוּ, אֵין מַרגוֹעַ בָּעוֹלָם!
דון ז'ואן:
מַרגוֹעַ לֹא הָיָה וְלֹא יִהיֶה.
אֲנִי נוֹטֶה לְהִימָשֵל לְטֶבַע.
עלם:
אַתָה סִימַן הֲפַכפָּכוּת נִצחִי
לְבַחוּרוֹת רַכרוּכִיוֹת! אַתָה
פִּיתוּי וְסֵמֶל חוּלשָתָן!
דון ז'ואן:
                        וְחוֹזֶק.
שִיעַרתָ שֶבּגִידוֹת מִתחוֹלְלוֹת
רַק בְּעֶטיוֹ שֶל הַמַמזֵר מִתוֹפֶת?
הִפרַזתָ אֶת עָרכִּי בְּתַהֲלִיך
הַבּוֹגדָנוּת מִפאַת שִׂנאַת חִינָם.
מִטֶבַע הַדבָרִים כָּל זֶה נוֹבֵעַ.
חַיִים דוֹמִים לְיָם אוֹ לְשָמַיִם
שֶמִשתַנִים תָמִיד בְּכָל מָקוֹם.
וּבְעֶזרַת הִשתַנוּיוֹת, אֲנַחנוּ
יוֹדעִים גַם אֲנָשִים וְגַם עַצמֵנוּ...
עלם:
כָּל עוֹד אַתָה בֵּין הַחַיִים, אַתָה
לֹא רַק זִיק זֵכֶר אֶלָא גַם תִקווָה!
אַתָה כּוֹכָב וָשֶמֶש לְנָשִים!
אֶל זוֹהֲרךָ הֵן נוֹהֲרוֹת לִפרוֹחַ
כְּבַעֲלוֹת כַּנפֵי הַשַעֲווָה,
וְאָז, בִּזמַן שֶהֵן מְרַחֲפוֹת
בְּפַחזָנוּת, כּנָפֵיהֶן נְמַסוֹת
בַּזוֹהַר, וּבִמקוֹם לְהִתעוֹפֵף,
כּוּלָן חָשוֹת אֵיך הַכּבִידָה מוֹשֶכֶת
אוֹתָן לְמַטָה אַרצָה – להוֹרִיד
אוֹתָן לְבִיזיוֹנָן וּלְהַפִּיל
לְעוֹמֶק חֵטא וְלִמצוּלַת נִידוּי...
עלמה:
טִיפֵּש! עָמַדתָ לְכַבּוֹת תַ' שֶמֶש?
לִשלוֹל מֵהַחַיִים אֶת תִקווָתָם?
לִכבּוֹל הֲדָדִיוּת בְּצַייתָנוּת?
תִהיֶה אָרוּר, קַנַאי!
עלם:
                    אֲנִי אוֹהֵב...
עלמה:
אַתָה אוֹהֵב אוֹתִי? הַלֹא הָיִיתָ
צָרִיך לִזרוֹק עוֹלָם שָלֵם כְּשַי
אֶל הָרַגלַייִם שֶל הַנֶאֱהֶבֶת?
וּמַה אַתָה מַשפִּיל אֶת עַצמְךָ
בְּהִתרַפּסוּת וּמִתמַקֵחַ כּמוֹ
תַגרָן אַפסִי עִם פֶּתִי – עַל מְנָת
לִקנוֹת אוֹתִי בְּזוֹל וּלְהַלבִּיש
עָלַיי נֵס מְזוּיָף בְּנִישׂוּאִין?
אַתָה אוֹהֵב!מָתַי אֲנִי אֶשמַע
בִּיטוּי פָּחוֹת נָדוּש?
עלם:
                    אֲנִי מוּכשָר
בְּרֶגֶש, לֹא בְּמֶלֶל!
עלמה:
                    לְפִיכָך
אַתָה סָבוּר שֶהַכרָזָה תַשפִּיעַ
עַל בַּחוּרָה בּלִי פִּתיוֹנֵי דִיבּוּר?
דון ז'ואן:
מַה טַעַם לְהַפצִיר בְּפֶּסֶל קַר?
הַיוֹם קלָף לֹא הוֹלֵך לְבִיש מַזָל.
עלם:
הַאִם נָחַלתִי מַפָּלָה? נִראֶה
מִי כָּאן יִזכֶּה. נָשִים לֹא אוֹהֲבוֹת
מֵתִים. וְאִם אַמִית אֶת דוֹן ז'וּאַן,
אַהֲבָתָה תוּמַת גַם כֵּן... נָכוֹן?
דון ז'ואן:
הוֹכַחתָ בַּעֲרוּת גדוֹלָה בְּטֶבַע
נָשִים. בֵּינֵיהֶן לְעִתִים קרוֹבוֹת
מִי שֶלוֹקֵח יָד הוּא לֹא שוֹלֵט
בַּלֵב... תַכנִיס נָא לְנָדָן
אֶת חַרבְּךָ וְלֵך לָעִיר מָדרִיד.
עלם:
לֹא – בְּהֶחלֵט!
דון ז'ואן:
                אַתָה כָּל כָּך צָעִיר.
יָכוֹל הָיִיתָ בֶּן לִי בְּגִילךָ...
עלם:
הוֹאֵל לִשלוֹף הַסַיִף. תִתגוֹנֵן.
דון ז'ואן:
לְהִתגוֹנֵן?
עלם:
            כֵּן.
דון ז'ואן:
                לְמַרבֵּה הַצַעַר,
יָדַיי מְאוּמָנוֹת לְהַתקָפָה.
אֶהיֶה חֲזִיר הַבָּר שֶאֶת אָדוֹּנִיס
הַרַך טָרַף...
עלמה:
            תַפסִיקוּ!
דון ז'ואן:
                    זֺאת אוֹמֶרֶת,
אָהַבת אוֹתוֹ? מָה סֶלַע הַמַחלוֹקֶת?
עלמה:
זֶה לֹא חָשוּב. כַּיוֹם נַפשִי חוֹפשִית
מֵעוֹל פָּרוּק לָעַד.
דון ז'ואן:
                    לְפִי שָעָה
אֶפשָר לִמנוֹעַ מִסִיכסוּך מַחרִיף.
הֲיִיתֶם בּרוֹגֶז...
עלמה:
                מָה אִיכפַּת לְךָ?
דון ז'ואן:
אַתֶם כּוֹפִים עָלַיי דוּ קרָב וְקֶטֶל.
הוּא יֵירָצֵחַ בִּגלָלֵך...
עלמה:
                מַה טוֹב.
מַגִיעַ לוֹ!
דון ז'ואן:
                כִּתמוֹל שִלשוֹם, אִישָה
לֹא מִתרַכֶּכֶת בְּחַשקָה... תִראִי,
עוֹגֵב כָּמוֹהוּ כֺּה נָדִיר עַכשָיו.
רִיב יִישָכֵחַ, וְמוּטָב לָחוּס
עַל יְפֵהפֵה כָּזֶה! אִם יִתמַזֵל
לוֹ הַמַזָל, יֵצֵא לוֹ שֵם...
עלם:
                        הוּא לֹא
יֵצֵא מִכָּאן!
דון ז'ואן:
בּלִי נִיצָחוֹן? שִׂים לֵב
שֶאֵין שִוויוֹן בֵּין נִיצָחוֹן לְבֵין
חִיסוּל... תֵן לִי הַסַיִף שֶתָלוּי
שָם עַל שָטִיחַ...

(העלם מוסר לו את הסיף.)

עלם:
                שנֵינוּ חֲמוּשִים.
דון ז'ואן:
יֵש אֲצִילוּת בְּהִתנַהֲגוּתךָ.
תַמשִיך כָּך בֶּעָתִיד, וּבַד בְּבַד
עִם אָמָנוּת הַקרָב, מִידוֹת טוֹבוֹת
גַם יִווָספוּ לְאַבִּירוּת כָּזֹאת.
תִפקַח עֵינֶיךָ היוֹקדוֹת עַל יוֹפִי,
וּבְהֶכרֵחַ אוֹשֶר יֵעָתֵר
לִקרִיאָתךָ... קַבֵּל הִתנַצלוּתִי
עַל הַשהָיָה. תחִילָה, בָּקכָה שֶלִי,
אִם אַת לֹא מְמָאֶנֶת וְאוֹבָה
לְהַעֲנִיק לִי נְשִיקַת פּרִידָה...
עלמה:
פּרִידָה? בְּעִיצוּמָה שֶל פּגִישָתֵנוּ?
דון ז'ואן:
הַכּוֹכָבִים שוּב מְבַשׂרִים צָרָה.
אוּלַי יִקרֶה שֶבְּהֶסַח הַדַעַת
גוֹרָל יִפנֶה לִי עוֹרֶף בּלִי מֵשִׂים.
גוֹרָל שָמַר לִי אֱמוּנִים בְּמֶשֶך
שָנִים רַבּוֹת, וְיֵש לוֹ זכוּת לִבגוֹד
בְּבַר מַזָל שֶמְשַׂגשֵׂג עַד כֺּה.
עלמה:
לֺא... אַל תֵעֵז...
דון ז'ואן:
                    שִׂיחֵק לִי הַמַזָל
יוֹתֵר מִדַי הַיוֹם. תַרשִי...

(הוא מנשק אותה.)

עלם:
                            שָׂטָן!
דון ז'ואן:
הוּא לִרשוּתךָ.
עלם:
                    נִפלָא! אֲנִי תוֹקֵף!

(העלם מזנק קדימה. במכה אחת, דון ז'ואן מוציא את סיפו מידו.)

דון ז'ואן:
הֵי! תִיזָהֵר וְתִתאַפֵּק! שֶכֵּן
אַתָה חוֹשֵׂף לִבּךָ... אַל תֵיחָפֵּז
וְשמוֹר עַל עֵירָנוּת! כָּל בְּהִילוּת
בְּקרָב הֲרַת פִּיספּוּס אֲשֶר גוֹרֵם
לְפֶּגַע פִּתאוֹמִי וְלִפצִיעָה
לְמִי שֶמִתעַלֵם מִסַכָּנָה...
עלם:
אֲנִי מַסכִּים לְכָל מְחִיר לְמַעַן
הַנִיצָחוֹן שֶלִי בַּקרָב הַזֶה!
דון ז'ואן:
עַל נִיצָחוֹן כָּרֶגַע תְשַלֵם
בְּרֶצַח שֶל תִשחוֹרֶת לִצמִיתוּת.
אַתָה מוּכָן?
עלם:
            מוּכָן בּלִי הִיסוּסִים!
אֲנִי מַתקִיף אוֹתךָ!

(העלם תוקף. דון ז'ואן שוב מוציא במכה את סיפו מידו.)

דון ז'ואן:
                    לֹא! כִּישָלוֹן!
אַתָה זָהִיר מִדַי להִסתַכֵּן!
לְהַּבָּא מִקרָבךָ תַפִּיק הַלֶקַח
שֶלְלוֹחֵם דָרוּש צֵירוּף תכוּנוֹת
מְנוּגָדוֹת: דָם קַר וָלֵב בּוֹעֵר.
לַמרוֹת שֶנַקמָנוּת כִּמעַט הֵבִיאָה
אוֹתךָ לִידֵי חֵמָה שפוּכָה, בְּךָ
נִשקָף חֲשָש לִטעוֹת, וְלֹא הוּשַׂג
הַמַאֲזָן הֲמְבוּקָש בְּסַיִף.
נַמשִיך מִשׂחָק?
עלם:
                כֵּן, עַד הַסוֹף וְהָלאָה.
הַפַּעַם אֲנַצֵחַ. תִתפַּלֵל.
עלמה:
תַפסִיקוּ תֵיכֶף וּמִיָד!
דון ז'ואן:
                        זֶה לֹא
יָאֶה לְדוֹן ז'וּאַן לְהִתפַּלֵל.
אֲנִי נִלחָם בּלִי גִינוּנִים כָּאֵלֶה.
קָדִימָה! זוּז מַהֵר, וְאָז תַספִּיק
לַחמוֹק מִקוֹץ...
עלם:
                לִיגלוּג הוּא לֺא נִימוּק.
אֲנִי תוֹקֵף!
דון ז'ואן:
                אֲנִי מַשִיב מַכָּה!

(הם מסייפים.)

כָּל הַכָּבוֹד! אַתָה סַייָף חָזָק!
אַל תִתעַצֵל! תֵן לִי לִזכּוֹר עָבָר
וּלְסַייֵף קצָת כְּאַוַות נַפשִי!
נָעִים לְהִשתַכנֵעַ שֶאֲנִי
עֲדַייִן מְסוּגָל לִהיוֹת בָּקִי
בְּכָל דוּ קרָב וְלַהֲדוֹף תקִיפָה
כּמוֹ קוֹדֶם בִּמחִי יָד וּלְאַלתָר!
הַתקֵף! אַף שַעַל! אַל תִיסוֹג! קָדִימָה!
לֵך יְשִירוֹת לִקרַאת הַנִיצָחוֹן
לְלֹא שוּם אֶתנַחתָא אוֹ הֲפוּגָה!
קָדִימָה! עוֹד מַכָּה! וְעוֹד מִכרָע!
וְלֶחָזֶה!

(הוא מזיז את סיפו הצדה, והעלם נועץ את הסיף לחזה שלו.)

            מַכָּה צלֵחָה...
עלמה:
                            חַכֶּה!
אָסוּר לְךָ לָמוּת!
דון ז'ואן:
                            מִגורָלִי
אֵין לִי מָנוֹס בְּחֶלֶד...
עלמה:
                    לֹא!
עלם:
                            נִיצַחתִי...
עלמה:
לֹא, לֹא, אַתָה חַייָב לִחיוֹת! אַתָה
נָחוּץ לִי אַלמוֹתִי! אַל תַעֲזוֹב
אוֹתָנוּ!
דון ז'ואן:
            תַּמָה כָּל תקוּפַת חַיַי...
הַזמָן הִגִיעַ לְפַנוֹת בָּמָה
לְגִיבּוֹרִים נוֹכְחִיִים...
עלם:
                            נִיצַחתִי!
דון ז'ואן:
חֲבָל... אוֹתָך אָהַבתִי... מְוַותֵר... (מת.)
עלמה:
אַתָה חַייָב לִחיוֹת! אַתָה – שֶלִי!
אַתָה שֶלִי! שֶלִי!..
עלם:
                            אֲנִי נִיצַחתִי!


מ ס ך

אביב 2019

***